הכנתי לכם סרטון חדש שמסביר מהי חשיבה חיובית, למה היא תורמת לאושר – ואיך לפתח אותה.
מוזמנים לצפות:
למי מעדיף לקרוא במקום לצפות בסרטון, הנה כאן אותו מידע בצורה של מאמר קצר:
תארו לעצמכם שני אנשים שונים שמעורבים בתאונת דרכים ושוברים רגל. חיים חש אסירות תודה; "איזה מזל שיצאתי מזה עם רגל שבורה בלבד", ורץ עם הקביים לבית כנסת להגיד ברכת הגומל. משה לעומת זאת שוקע במרה שחורה; "איזה חוסר מזל, עכשיו אני מפסיד שבועות של עבודה וכל הפרויקטים שלי תקועים"…
מי נראה לכם אדם יותר מאושר משה או חיים? כמה פעמים ביום יש לנו הזדמנות לבחור אם להיות משה או חיים? בכל רגע ורגע בחיים אנחנו יכולים לראות את היש או את האין. את החצי המלא או הריק של הכוס. המילה חכם היא ראשי תיבות של: חצי כוס מלאה.
כולנו גדלנו על אמרת חז"ל: "איזהו העשיר? השמח בחלקו"', אבל האם אנחנו חיים ככה? רבים מאיתנו כל כך רגילים לחשיבה שלילית, שהיא נהפכה כבר לאוטומט. תארו לעצמכם סקלה, שבה 10 זה אדם שתמיד מתרכז ביש, 1 זה אדם שתמיד מתמקד באין ו-5 זה אדם שרואה גם וגם באופן שווה. איפה הייתם מדרגים את עצמכם על הסקלה הזו? אם הייתם יכולים להקפיץ את עצמכם ב-2 דרגות במעלה הסקלה, מה היה משתנה בחייכם?
אז איך אפשר לשנות את אוטומט החשיבה שלנו ליותר חיובי? יותר רואה יש? הפסיכולוגים המציאו כלי חדש, שהמסורת היהודית שלנו (ואולי גם מסורות אחרות) משתמשת בו כבר אלפי שנים. קוראים לו: הכרת תודה.
הפסיכולוג ד"ר רוברט אמונס (Emmons) חקר את השפעת התרגול הזה ומצא שהן מרחיקות לכת. ניהול יומן תודות על בסיס קבוע הוביל לעליה באופטימיות, ערנות, התלהבות, נחישות, ריכוז, אנרגיה ואיכות השינה. ומנגד לירידה ברמת הסטרס ובכאב פיזי. חוקרים נוספים חזרו על המחקרים האלה, וכולם מסכימים שתרגול הכרת תודה הוא אחד הכלים הפשוטים לעליה ברמת האושר שלנו.
תרגול הכרת תודה על בסיס יומ-יומי עוזר לנו לפתח הרגלי חשיבה של ראיית היש, של מציאת הטוב בכל מצב. תרגול כזה הופך אותנו במשך הזמן לאנשים עם חשיבה חיובית יותר. לפני שניגש להסבר המדויק של התרגול, אני רוצה להבהיר נקודה חשובה.
העיקרון של "ראיית היש" לא מציע לנו להסתכל במציאות דרך משקפיים ורודות, לשקר לעצמנו, להתעלם מקשיים, "לעגל פינות", או "לדחוף את הבעיות מתחת לשטיח". עיקרון ראיית היש מציע לנו להפנות את המבט אל היש האמיתי בחיינו, זה שרובנו נוטים לקחת כמובן מאליו. ההתמקדות הזו ביש האמיתי מאפשרת לנו להרגיש יותר שמחה, הערכה ורגשות חיוביים. החוויה הזו מחזקת אותנו ומחברת אותנו לכוחות, שמאפשרים לנו התמודדות טובה יותר עם הבעיות והקשיים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו.
אז איך מתרגלים הכרת תודה?
עורכים רשום יום-יומי וקבוע של הדברים שאנחנו חשים הכרת תודה עליהם. מומלץ להקדיש לזה מחברת מיוחדת. אני ממליצה למשתתפי הסדנאות שלי לקנות מחברת יפה עם כריכה עבה, מין פנקס כזה. אבל אתם יכולים כמובן גם לקחת את מחברת ההיסטוריה של הילד שכתוב בה בדף הראשון עידן כהן, כיתה ה, וחוץ מזה היא ריקה גמרי…
פותחים את המחברת פעם ב-24 שעות, בשעה קבועה, למשל בערב לפני שהולכים לישון, בבקר עם הקפה, או בכל שעה אחרת שנוחה לכם, ורושמים לפחות חמישה דברים עליהם אנחנו מודים, הקשורים למה שהתרחש בחיינו ב-24 השעות האחרונות.
נשמע פשוט, נכון? זה אכן פשוט, לוקח כמה דקות בלבד, אבל משנה חיים. כדי להרגיש את התוצאות מומלץ להתמיד בתרגול באופן יומ-יומי למשך חודש לפחות.
אפשר לעשות את התרגיל הזה לבד או ביחד עם בן זוג ילד או חבר. אחת המשתתפות באחד הקורסים שלי, התחילה לעשות את התרגיל הזה עם הבת שלה, שהיתה בגן, ועדיין לא למדה לכתוב בעצמה. היא ספרה לי שהילדה לא מוכנה ללכת לישון בלי טקס כתיבת התודות במחברת.
משתתפי הקורסים והסדנאות שאני מנחה כתבו לי עשרות תגובות על העוצמה של הכלי הזה בחייהם, הנה אחת מהן: "התחלתי לנהל יומן תודות. התחושות שלי השתנו בהדרגה. הרבה פחות מתח, כעס, זעם, אשמה וביקורת והרבה יותר צחוק, ביטחון, אמונה, קבלה, רגישות, חמלה, יוזמה, העזה ונתינה"
נקודה אחרונה לסיום. הכלי הנפלא של הכרת תודה, וכל שאר הכלים שאני מלמדת עובדים אבל רק בתנאי אחד, רק אם משתמשים בהם! אז אל תסתפקו בקריאת המאמר, תנסו את התרגול הלכה למעשה למשך חודש, ותכתבו לי מייל, מה השתנה בחיים שלכם. טוב?
אמת ויציב